למה אנחנו גורמים למחממי האמבטיות שלנו לעבוד בתנאי קיצון
אמבטיות הן בעצם “חדרי עינויים” עבור מכשירים אלקטרוניים. חשבו על זה: ברגע אחד קר מאוד, וברגע הבא החדר מלא באדי מים. השינויים התמידיים בטמפרטורה גורמים לחומרים להתרחב ולהתכווץ שוב ושוב.
אנחנו לא סתם “מקווים” שהמחממים שלנו יעמדו בעומס. אנחנו מנסים לבדוק אותם קודם במעבדה.
המאבק נגד הלחות
הבעיה היא שאדי המים הם ערמומיים – הם מוצאים את הסדקים הקטנים במעטפת המחמם וחודרים פנימה. כשהם פוגעים בחוטים הפנימיים או בחוסם של הנורה האינפרא-אדומה, הדברים נהיים גרועים. מדובר בחמצון, שבבים, וכל מיני תקלות שאנחנו באמת לא רוצים שיקרו בחדר מלא במים.
כדי למנוע זאת, אנחנו שם את המחממים בתנאי לחות גבוהה. אנחנו מגבירים את החום ואת הלחות למשך מאות שעות.
אנחנו מחפשים את הבעיות הקטנות ביותר. קצת חלודה על החיבורים עשויה להיראות כלום, אך היא יוצרת התנגדות. ההתנגדות הזו יכולה לגרום לשבבים להישרף. אנחנו מעדיפים לגלות זאת במעבדה, ולא שזה יקרה בתקרה שלכם.
התמודדות עם החום
נורות אינפרא-אדומות יוצרות חום עצום. כשהחום הזה פוגע במשטחים לחים באמבטיה, הוא יוצר אפקט של אדי מים. זה יוצר לחץ עצום על חוסמי הזכוכית של המחמם.
אם החוסמים אינם מושלמים, הלחות חודרת לגז ההלוגן. הנורה עלולה להישבר או להפוך לשחורה תוך מספר שבועות. זה מתסכל, ובעצם זו בזבוז של כסף שלכם.
מבחני העמידות שלנו מדמים שנים של עומסים בתוך מספר שבועות בלבד. אנחנו מערימים לחץ על המחממים עד שהם נשברים, כדי שנדע בדיוק איפו נמצא נקודת השבירה.
התמורה
יש כאן בעיה: כדי לקבל חוסמים איכותיים, המחמם לא יכול להיות דק מאוד. המעטפות המגנות צריכות להיות עבות יותר, מה שאומר שהמחמם עלול לקחת כמה שניות נוספות עד שהוא יגיע למהירות המרבית שלו.
זו בחירה: אפשר לקבל מחמם דק ואלגנטי, שעלול להישבר לאחר חורף אחד בלבד, או לקבל מחמם עם חוסמים איכותיים שיחזיקו מעמד. עבורנו, הבחירה ברורה – בטיחות ואמינות באזורים לחים הם הדברים החשובים ביותר.