הנקודה החלשה הסמויה בתנורי אינפרא-אדום “עמידים למים”
על טפסי המפרט של תנורי החימום לשימוש בחוץ תראו את הסימון “IP66”. אבל הבעיה היא שהמעטפת המתכתית בדרך כלל אינה זו שנשברת.
הבעיה האמיתית נמצאת בנקודה שבה החוטים מחוברים לרכיב החימום. במערכות אינפרא-אדום בעלות עוצמת חימום גבוהה, נקודה זו הופכת למקור לחום קיצוני. אם האטימה אינה נעשית כראוי, הבידוד נהרס, וזה גורם לקצר חשמלי. פשוט כך.
למה הם באמת נשברים
שימוש בתנור בחוץ יוצר שילוב קשה של לחות מבחוץ וחום עז מבפנים.
רוב חומרי האטימה הזולים אינם מסוגלים לעמוד בכך. ככל שהתנור נדלק ונכבה, החוטים מתרחבים ומתכווצים. בסופו של דבר, נוצרים בחומרי האטימה סדקים זעירים. כשמים מצליחים לחדור, הם עוברים ישירות לטרמינלים החשמליים.
אני רואה זאת כל הזמן אצל מוצרים זולים. לאחר מספר מאות שעות של שימוש, חומרי האטימה נהרסים, וזה גורם לקצר חשמלי ולהרס התנור.
כיצד לעשות זאת כראוי
אנו איננו פשוט מורחים סיליקון על החוטים וזהו. זה לא יעבוד.
במקום זאת, אנו משתמשים בתהליך מתקדם שכולל שימוש באפוקסי בעל עמידות גבוהה ובחומרי אטימה מיוחדים. חומרים אלו יכולים לעמוד בחשיפה לקרינת UV ובטמפרטורות שעולות על 300°C, מבלי להישבר.
כך נשמרת אטימה אידאלית והחיבורים יציבים. אם אתם בוחרים מוצרים כאלו לשימוש בתנאים קיצוניים, ודאו שהחיבורים בין החוטים עשויים כראוי. אם החיבורים נראים כמו גוש של דבק חם, הם עלולים להישבר.
אזהרה חשובה לגבי ההתקנה
יש כאן סיבוך – אטימה טובה יותר גורמת לחוטים להיות קשיחים יותר. אי אפשר פשוט לכופף אותם בזווית חדה במהלך ההתקנה, אחרת האטימה עלולה להישבר. יש ליצור עיקולים עדינים בחוטים, כך שלא יהיה לחץ על החיבורים.
וודאו שרדיוס העיקול נכון. אחרת, תקלקלו את האטימה עוד לפני שתדליקו את התנור.